גופרת אמון או אוריאה? הדו-קרב הגדול של מקורות החנקן

הבדלים כימיים ופיזיקליים בין המקורות השונים

כדי להבין איזו תרכובת מתאימה יותר לגידול שלנו עלינו להתחיל בבסיס הכימי של כל אחת מהן. עולם הדישון מבוסס על הבנת התגובות המתרחשות במפגש שבין הגרגיר למים ולמיקרואורגניזמים באדמה. תרכובות חנקניות שונות מתנהגות אחרת לגמרי בסביבת השורש.

הרכב החנקן ומנגנון השחרור בקרקע

אוריאה היא תרכובת אורגנית פשוטה המכילה ריכוז פנומנלי של ארבעים ושישה אחוזי חנקן. נתון זה הופך אותה למוצר חסכוני מאוד מבחינת נפח שינוע ואחסון. עם זאת החנקן באוריאה אינו זמין לצמח באופן מיידי. כאשר אוריאה לחקלאות פוגשת את הלחות באדמה היא חייבת לעבור תהליך הידרוליזה בעזרת אנזים הנקרא אוריאז המופרש על ידי חיידקי הקרקע. תהליך זה הופך את האוריאה לאמוניה ולאחר מכן לאמוניום ולניטראט שאותם הצמח יכול לקלוט. תהליך זה דורש זמן ומושפע מאוד מטמפרטורה ולחות.

לעומתה גופרת האמון מספקת עשרים ואחד אחוזי חנקן בצורת אמוניום. צורה זו זמינה לקליטה ישירה על ידי שורשי הצמחים ללא צורך בהמרה אנזימטית מקדימה. האמוניום הוא יון בעל מטען חיובי ולכן הוא נקשר בקלות לחלקיקי החרסית באדמה מה שמונע את שטיפתו המהירה לעומק פרופיל הקרקע הרחק מאזור הפעילות של השורשים.

תכולת הגופרית והשפעתה על התפתחות הצמח

הבדל דרמטי נוסף טמון בנוכחות הגופרית. בעוד שאוריאה מכילה רק חנקן הפתרון השני מציע ערך מוסף משמעותי. גופרת אמון מכילה עשרים וארבעה אחוזי גופרית זמינה בצורת סולפט. הגופרית היא יסוד הזנה מאקרו משני קריטי ביותר. היא מהווה אבן בניין חיונית בייצור חומצות אמינו מסוימות חלבונים וכלורופיל. בצמחי שמן כמו קנולה או בגידולי ירקות ממשפחת המצליבים כמו כרוב וצנון דרישת הגופרית היא גבוהה במיוחד. חוסר בגופרית יתבטא בצהבון של העלים הצעירים בניגוד לחוסר חנקן שמתבטא קודם כל בעלים הבוגרים.

השפעת הדשנים על רמת החומציות באדמה

אחד הפרמטרים החשובים ביותר באגרונומיה הוא רמת החומציות או במונח המקצועי פי אייץ. מדד זה קובע אילו יסודות תזונה יהיו מומסים במים וזמינים לשורש ואילו יסודות ישקעו ויהפכו לבלתי זמינים גם אם הם קיימים בשפע בקרקע.

תהליך החמצת הקרקע באמצעות האמוניום

כאשר שורש הצמח קולט יון אמוניום בעל מטען חיובי הוא מפריש בתמורה יון מימן לסביבתו כדי לשמור על מאזן חשמלי נטרלי. שחרור יוני המימן גורם לירידה מקומית ברמת החומציות של הריזוספרה שהיא סביבת השורש המיידית. בנוסף חיידקי קרקע הופכים חלק מהאמוניום לניטראט בתהליך הנקרא ניטריפיקציה תהליך שמשחרר גם הוא יוני מימן ומעצים את אפקט ההחמצה. תכונה זו קריטית להצלחת גידולים באזורים רבים בעולם ובישראל בפרט כפי שמצוין במחקרי מכון וולקני לחקר הקרקע והמים הבוחנים את תגובת הקרקע להזנה מינרלית.

הדינמיקה של אוריאה בסביבת השורשים

התנהגות האוריאה מורכבת יותר. בשלב הראשון של הפירוק שלה נוצרת תגובה בסיסית המעלה זמנית את הפי אייץ בסביבת הגרגיר. עלייה זמנית זו עלולה לגרום לנידוף מוגבר של אמוניה במיוחד אם היישום נעשה על פני השטח. רק לאחר מכן כאשר האמוניום עובר תהליך ניטריפיקציה מתרחשת החמצה מתונה. בסך הכל כושר ההחמצה הכולל של אוריאה נמוך משמעותית מזה של המתחרה הגופרתית ולכן היא פחות יעילה כאמצעי לתיקון חומציות בקרקעות בעייתיות.

יעילות הזנת חנקן בטמפרטורות ובעונות השנה

מזג האוויר הוא שחקן מפתח בקביעת יעילות היישום. מגדלים מקצועיים מתאימים את סוג דשן לחקלאות לעונה הספציפית כדי למקסם את קליטת הנוטריינטים ולצמצם פחתים סביבתיים וכלכליים.

יישום וקליטה בעונת החורף הקרה

בחורף הטמפרטורות הנמוכות מאטות את פעילות המיקרואורגניזמים באדמה. אנזים האוריאז האחראי על פירוק האוריאה פועל לאט יותר. המשמעות היא שהחנקן נשאר בצורתו הלא זמינה למשך זמן רב יותר. עם זאת סכנת הנידוף בחורף נמוכה מאוד בשל הקור והרטיבות ולכן יישום אוריאה בחורף נחשב ליעיל ובטוח יחסית. יחד עם זאת גם החלופה הגופרתית מצוינת לחורף מכיוון שהאמוניום זמין מיידית ואינו נשטף בקלות בגשמים חזקים בהשוואה לניטראט טהור.

אתגרי הדישון בעונת הקיץ החמה

הקיץ הישראלי מציב אתגרים קשים. פיזור אוריאה על פני השטח בטמפרטורות גבוהות ללא הצנעה או המטרה מיידית יגרום לאובדן אדיר של חנקן לאטמוספרה בתהליך נידוף אמוניה. הפסדים אלו יכולים להגיע לעשרות אחוזים מהחומר הפעיל מה שהופך את היישום ללא יעיל ויקר. לעומת זאת גופרת האמון יציבה בהרבה בתנאי חום. גם אם תושאר על פני השטח סכנת הנידוף שלה נמוכה לאין שיעור מה שהופך אותה לבחירה בטוחה יותר לדישון ראש בקיץ בגידולים שבהם לא ניתן להצניע את החומר מיד.

המלצות אגרונומיות מותאמות לקרקעות ישראל

ההחלטה הסופית צריכה להתבסס על ההיכרות עם מאפייני האדמה המקומית והדרישות הפיזיולוגיות של הגידול. כפי שמוסבר בהרחבה במקורות העוסקים במחזור החנקן בטבע קיימת חשיבות מכרעת להתאמת החומר למצע הגידול.

התמודדות עם קרקעות גיריות ובסיסיות

רוב הקרקעות בישראל הן קרקעות בסיסיות וגיריות עם ערכי חומציות הנעים סביב שבע וחצי עד שמונה וחצי. בסביבה כזו יסודות קורט קריטיים כמו ברזל אבץ ומנגן הופכים לבלתי זמינים לצמח ונוצרות כלורוזות קשות. בקרקעות אלו הבחירה המועדפת היא חד משמעית מקור בעל כושר החמצה חזק. השימוש הקבוע יוצר מיקרו סביבה חומצית סביב השורש ומשחרר את יסודות הקורט הלכודים בקרקע הגירת. זהו פתרון כפול גם אספקת חנקן וגם פתיחת הכספת של המיקרו אלמנטים.

בחירת החומר הנכון לגידולים שונים

• למטעים ופרדסים ההעדפה תהיה לרוב לחומרים בעלי אפקט החמצה כדי למנוע חוסרי ברזל ואבץ הניכרים מאוד בעצים נשירים ובהדרים.
• לגידולי שדה בעל באזורים שבהם מסתמכים על גשם אוריאה מהווה פתרון חסכוני ונוח לפיזור המוני רגע לפני מערכת גשם משמעותית שתחדיר את החומר לעומק.
• למדשאות וגינון ביתי מומלץ לשלב בין המקורות לקבלת אפקט של ירוק מהיר יחד עם יציבות לאורך זמן תוך שמירה על רמת החומציות בקרקע הגינה.

בסופו של יום ההבנה המקצועית של תגובות הצמח והקרקע היא המפתח להצלחה. אנו באינטאגרו מאמינים כי התאמה מדויקת של פרוטוקול ההזנה חוסכת כסף מונעת זיהום סביבתי ומניבה תוצרת איכותית ושופעת יותר.