דרישות הזנה לפי משפחות עצים
עולם עצי הפרי מתחלק למספר משפחות עיקריות, שלכל אחת מהן פיזיולוגיה שונה, מחזור חיים ייחודי ודרישות תזונתיות ספציפיות. אי אפשר להתייחס לכלל העצים תחת אותה משוואה חקלאית. הבנת ההבדלים בין המשפחות היא הצעד הראשון בבניית תוכנית הזנה מנצחת.
עצי הדר: הצרכנים הגדולים של חנקן ואשלגן
משפחת ההדרים הכוללת לימונים, תפוזים, אשכוליות וקלמנטינות, מתאפיינת בצימוח ירוק עד ובדרישה מוגברת ליסודות מאקרו. עצי הדר רגישים במיוחד לחוסרים של חנקן המשפיע ישירות על צבע העלווה וגודל הפרי. כמו כן האשלגן הוא קריטי עבור משפחה זו, מכיוון שהוא אחראי על עובי הקליפה, עמידות הפרי לפגעים ולמחלות ואיכות המיץ בתוך הפרי. חשוב לשלב בהדרים גם יסודות מיקרו כמו אבץ ומנגן, שכן חסר בהם ניכר במהירות על גבי העלים הצעירים.
עצים נשירים: אגירת כוחות בסתיו
הקבוצה הנשירה הכוללת תפוחים, אגסים, אפרסקים, שזיפים ועוד, מתנהגת בצורה שונה לחלוטין. בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו, העצים הללו מעבירים את חומרי ההזנה מהעלים אל השורשים והגזע, שם הם נאגרים לקראת תרדמת החורף. הדישון החשוב ביותר עבור עצים נשירים מתבצע מיד לאחר הקטיף ובטרם נשירת העלים. מתן דשן בשלב זה מבטיח שהעץ יתעורר באביב עם מלאי אנרגיה זמין לפריחה שופעת. התעוררות האביב דורשת פחות חנקן באופן מיידי, אך מחייבת נוכחות זרחן לפיתוח מערכת שורשים חדשה.
עצים סובטרופיים: רגישות ומורכבות
משפחה זו, הכוללת אבוקדו, מנגו וליצ'י, מגיעה מאזורים טרופיים ולכן מערכת השורשים שלהם לרוב שטחית ורגישה מאוד למליחות בקרקע. עבור עצים סובטרופיים, מומלץ להשתמש בשיטות הזנה עדינות ולפצל את מנות הדשן למנות קטנות ותכופות. העדפה למקורות הזנה בטוחים כמו דשנים אורגניים יכולה לשפר משמעותית את תאחיזת המים ולשמור על סביבת שורשים אוורירית ופעילה, ללא סכנת צריבה מחומרי הדברה או מלחים עודפים.
מחזור השנה והדישון: מהתעוררות ועד קטיף
ממשק הזנה נכון אינו עוסק רק בכמויות הדשן, אלא בעיקר בתזמון. לכל שלב במחזור החיים השנתי של העץ יש דרישות ביוכימיות שונות. מתן דשן לא מתאים בעיתוי שגוי עלול להוביל לצימוח וגטטיבי עודף על חשבון פירות, או גרוע מכך, לנשירת חנטים והפחתת היבול.
שלב ההתעוררות ולבלוב באביב
עם עליית הטמפרטורות, מערכת השורשים יוצאת מתרדמת החורף ומתחילה לקלוט מים ומינרלים באופן אקטיבי. בשלב זה העץ זקוק לחנקן זמין כדי להצמיח עלווה חדשה שתשמש כבית החרושת לייצור סוכרים עבור הפירות העתידיים. בנוסף נדרש זרחן ברמה נאותה כדי לעודד את התרחבות פקעיות השורשים.

שלב הפריחה
הפריחה היא אחד השלבים הרגישים ביותר בחיי העץ. עודף חנקן בשלב זה עלול לגרום לעץ לזרוק את הפרחים לטובת צימוח עלים. לכן, יש למתן את מנות החנקן ולהקפיד על רמות נאותות של בורון וסידן. מינרלים אלו מחזקים את צינור הנחשון של הפרח ומשפרים את יכולת ההפריה. מחקרים רבים בתחום הזנת צמחים מראים כי נוכחות אופטימלית של סידן בשלב הפריחה מעלה את אחוזי ההפריה באופן מובהק.
שלב החנטה וגידול הפרי
מיד לאחר ההפריה מתחיל שלב החנטה. פירות קטנים מתחילים להתפתח והדרישה לאשלגן מזנקת. האשלגן מתפקד כווסת לחץ אוסמוטי ומוביל סוכרים מהעלים אל הפירות המתפתחים. במקביל, שילוב של דשן סידן חיוני ליצירת דפנות תא חזקות בפרי, מה שימנע בעתיד סדקים בקליפה, התמוטטות פנימית ופגמים פיזיולוגיים אחרים.
שלב הבשלת הפרי והכנה לחורף
לקראת סוף הקיץ, כאשר הפירות מקבלים את צבעם הסופי, מפסיקים לדשן בחנקן כדי לא לעכב את שינוי הצבע ולא לפגוע בחיי המדף של הפרי. לאחר הקטיף, מבצעים את דישון ההתאוששות הכולל מנות מאוזנות של חנקן אשלגן וזרחן, במטרה למלא את מחסני האנרגיה של העץ בענפים ובשורשים לפני בוא הקור.
טבלאות דישון שנתיות מומלצות
כדי לפשט את תהליך העבודה במטע או בגינה, הכנתי עבורכם טבלאות המפרטות את חלוקת אחוזי הדישון השנתיים עבור המשפחות השונות. הנתונים מתייחסים לעצים בוגרים ומניבים, ויש להתאים את הכמויות הספציפיות על פי בדיקות קרקע ומים.

טבלת התפלגות שנתית לעצי הדר
| עונה | חנקן (N) | זרחן (P) | אשלגן (K) | הערות מיוחדות |
|---|---|---|---|---|
| אביב (מרץ עד מאי) | 40% | 50% | 20% | תמיכה בלבלוב ופריחה |
| קיץ (יוני עד אוגוסט) | 30% | 30% | 50% | התפתחות הפרי והגדלת הנפח |
| סתיו (ספטמבר עד נובמבר) | 30% | 20% | 30% | השלמת הזנה והכנה לחורף |
| חורף (דצמבר עד פברואר) | 0% | 0% | 0% | הימנעות מדישון עקב טמפרטורה נמוכה |
טבלת התפלגות שנתית לעצים נשירים
| עונה | חנקן (N) | זרחן (P) | אשלגן (K) | הערות מיוחדות |
|---|---|---|---|---|
| אביב (התעוררות וחנטה) | 20% | 40% | 30% | שימוש במאגרי העץ הקיימים |
| קיץ (גידול פרי) | 30% | 10% | 50% | הדגשה על אשלגן למיצוק הפרי |
| סתיו (לאחר קטיף) | 50% | 50% | 20% | בניית מאגרים לשנה הבאה |
| חורף (תרדמה) | 0% | 0% | 0% | אין יישום דשן |
זיהוי חסרים תזונתיים בעצי פרי
אחת המיומנויות החשובות ביותר שחקלאי רוכש עם הזמן היא היכולת לקרוא את העצים. העלווה היא לוח המחוונים של העץ. כשיש מחסור ביסוד מסוים העץ יאותת לנו באמצעות שינויי גוון, כתמים או עיוותים בעלים. זיהוי מוקדם מאפשר תיקון מהיר ומניעת נזק כלכלי. בחברת אינטאגרו אנו שמים דגש על פתרונות מהירים לחסרים אלו.
חוסר חנקן
חנקן הוא יסוד נייד בצמח. כאשר לעץ חסר חנקן, הוא יעביר את שאריות החנקן הקיימות מהעלים הבוגרים אל העלים הצעירים שבקצוות הענפים. כתוצאה מכך נבחין בהצהבה כללית ואחידה של העלים המבוגרים והתחתונים. העץ ייראה חיוור, קצב הצימוח ייעצר, והפירות יהיו קטנים מהרגיל. הפתרון הוא מתן מיידי של דשן חנקני דרך מערכת ההשקיה.
חוסר ברזל
מחסור בברזל הוא תופעה נפוצה מאוד בקרקעות ישראל, במיוחד בקרקעות גיריות ובסיסיות המקבעות את הברזל ומונעות מהצמח לקלוט אותו. בניגוד לחנקן הברזל הוא יסוד שאינו נייד. לכן מחסור יתבטא דווקא בעלים הצעירים והחדשים ביותר. העלים יהפכו לצהובים או לבנים, בעוד שעורקי העלה יישארו ירוקים וברורים תופעה הנקראת כלורוזה. כדי לפתור זאת יש להשתמש בתוספי ברזל לצמחים המגיעים בתצורת כלאט, המאפשר קליטה יעילה גם בקרקע בסיסית.

חוסר אבץ ומגנזיום
מחסור במגנזיום מופיע גם הוא כהצהבה בין עורקי העלה, אך בשונה מברזל, הוא מתחיל בעלים הבוגרים כיוון שהמגנזיום הוא יסוד נייד. במקרים קשים ההצהבה תתרחב ותשאיר רק משולש ירוק בבסיס העלה. מחסור באבץ מאופיין בעלים קטנים מאוד הצומחים בצפיפות, מצב המכונה שושנת עלים. לעיתים נוצרים כתמים צהובים אסימטריים בין העורקים.
טיפים מקצועיים להגדלת היבול ואריכות ימי העץ
כדי להבטיח מטע רווחי לאורך שנים, לא די רק בשפיכת דשן לאדמה. נדרשת מערכת הוליסטית של פעולות אגרוטכניות התומכות בקליטת המינרלים. על פי המלצות מקצועיות מגופים מחקריים וכן מפרסומי משרד החקלאות, ניהול השקיה נכון הוא המפתח להזנה יעילה.
שילוב של דשן במי ההשקיה, תהליך הנקרא הדשייה, מאפשר חלוקה אחידה של המינרלים בסביבת בית השורשים. חשוב לוודא שאין עודף השקיה הדוחף את המינרלים אל מתחת לאזור פעילות השורשים הרחק מהישג ידו של העץ. במקביל, שמירה על מיקרוביולוגיה פעילה בקרקע באמצעות שילוב חומרים אורגניים וחומצות הומיות, תגביר את המסיסות של יסודות המיקרו ותשפר את מבנה האדמה.
טיפ נוסף הוא להקפיד על גיזום נכון המאפשר חדירת אור ורוח לכל חלקי נוף העץ. עץ מאוורר קולט טוב יותר ריסוסי הזנה עלוותיים במידת הצורך, ומפנה את האנרגיה שהתקבלה מהדשן לפיתוח פירות איכותיים במקום לצימוח ענפי סרק חשוכים הנגועים במזיקים.
