מילון דשנים: סוגי דשן, תוספים ומבנה כימי – סוף סוף מבינים מה כתוב על האריזה

מה כתוב על שקית הדשן?

רגע לפני שאתם בוחרים דשן – חשוב לדעת לקרוא את מה שכתוב על השקית
על כל שקית דשן מופיעים סימונים מספריים, סימני כימיה ושמות תוספים שנראים מסובכים – אבל בפועל הם המפתח להתאמה נכונה של הדשן לצמח. כאן תמצאו הסבר פשוט וברור לכל רכיב, כדי שתדעו בדיוק מה אתם שופכים לאדמה או למערכת ההשקיה.

ערכי NPK

המספרים שמופיעים על כל שקית דשן (למשל: 10-5-20) מייצגים את האחוזים של שלושת הרכיבים המרכזיים שצמחים צריכים:

• N – חנקן (10%): אחראי לצמיחה מהירה, עלים ירוקים ובריאים.
• P – זרחן (5%): חיוני לפיתוח שורשים חזקים ופריחה מוצלחת (כמו שסופרביואינט נותן).
• K – אשלגן (20%): מחזק את עמידות הצמח, תורם להתפתחות הפרי ומשפר את איכות היבול.

חשוב לדעת: לכל שלב בגידול מתאים יחס שונה – למשל, לצמיחה מהירה צריך יותר חנקן, ולשלב הפרי – יותר אשלגן.

תוספים נפוצים – מה עוד תמצאו על השקית?

חוץ מה- NPK, הרבה דשנים מכילים תוספים חשובים שמשדרגים את הפעולה שלהם:

• תחמוצת גופריתית (SO₃) – עוזרת לצמח לקלוט טוב יותר את המזינים מהקרקע, תורמת לירוק עשיר, וגם עוזרת במניעת מחלות.
• תחמוצת סידן (CaO ) – מחזקת את דפנות התאים בצמח – כמו לתת לו "שלד בריא", מה שתורם ליציבות ולמניעת ריקבון בקצוות הפרי.
• תחמוצת מגנזיום (MgO) – מרכיב עיקרי בכלורופיל – אותו חומר ירוק שאחראי לפוטוסינתזה. בלי מגנזיום, אין אנרגיה לצמח!
• יסודות קורט (Micronutrients) – ברזל, אבץ, מנגן, נחושת ועוד – אמנם בכמויות קטנות, אבל תורמים בגדול. הם חיוניים להתפתחות תקינה של העלים, השורשים והפירות.

בשורה התחתונה ובקיצור – אלו לא רק תוספות "בונוס", אלא חיזוקים שמאפשרים לצמח למצות את מלוא הפוטנציאל שלו.

איך הדשן שלכם נראה – ומה זה אומר בפועל?

הצורה הפיזית של הדשן משפיעה על הדרך שבה הצמח מקבל את החומרים המזינים. האם הוא מתמוסס במים? נמרח על העלים? משתחרר לאט באדמה? כאן תמצאו הסבר קצר וברור על שלושת המבנים הנפוצים של דשנים – כדי שתוכלו לבחור את הסוג שהכי מתאים לשיטה שלכם ולשלב הגידול.

• דשן גבישי – מגיע בצורת אבקה או גרגרים קטנים, שמתמוססים בקלות במים. אידיאלי להוספה למערכות השקיה (המטרה), דישון שורשים, או גידול הידרופוני. קל לשימוש, מדויק ונוח במיוחד לחקלאים שמחפשים שליטה מלאה על כמויות החומר.
• דשן נוזלי – מוכן לשימוש, לרוב מגיע בבקבוקים. מתאים לריסוס ישיר על העלים (דישון עלוותי) – נותן בוסט מהיר במקרים של מחסור. מעולה לטיפול נקודתי כשהצמח נראה עייף או חסר חיוניות.
• דשן בשחרור איטי – דשן שמכוסה בציפוי מיוחד, כך שהוא משתחרר לאט לאורך זמן. פשוט לפזר באדמה – והוא כבר יעשה את שלו בשבועות הקרובים. מושלם לגידולים ארוכים, עציצים, גינות ביתיות, או כשלא רוצים לדשן לעיתים קרובות.

טיפ: אפשר גם לשלב בין כמה סוגים לפי צורך – למשל, דשן גבישי קבוע ודשן נוזלי "למצבי חירום".

מילון מושגים נוספים שנרצה לדעת ולהכיר

בעולם הדישון והגידול יש לא מעט מונחים מקצועיים שחוזרים שוב ושוב – חלקם מופיעים על שקיות הדשן, וחלקם עולים בשיחות עם מומחים. כדי שתוכלו להבין כל הסבר ולדבר “באותה השפה” עם אנשי המקצוע, ריכזנו כאן אוסף מונחים חשובים והמשמעות שלהם בשפה פשוטה וברורה.

• דישון עלוותי – יישום הדשן בהתזה ישירה על העלים לספיגה מהירה של רכיבים חיוניים.
• עקה (Stress) – מצב שבו הצמח נמצא תחת תנאי קיצון (חום, יובש, קור, חוסר מים) ופועל פחות טוב.
• חנטה – השלב שבו הפרח הופך לפרי קטן לאחר ההאבקה.
• EC (Electrical Conductivity) – מוליכות חשמלית של מי ההשקיה/תמיסת הדשן. משמשת למדידת ריכוז המלחים.
• pH – רמת החומציות או הבסיסיות בקרקע או במים, משפיעה על זמינות הרכיבים לצמח.
• Chelates (כלאטים) – תרכובות שמאפשרות ליסודות קורט (כמו ברזל או אבץ) להיספג טוב יותר בצמח, גם בתנאי pH לא אידיאליים.
• Hydroponics (הידרופוניקה) – שיטת גידול צמחים ללא אדמה, שבה הדשן מוזן ישירות במים.
• Fertigation (פֶרְטִיגַצְיָה) – שילוב דישון עם השקיה, לרוב במערכות השקיה ממוחשבות.
• דשן בסיסי – דשן שמספק לצמח את שלושת רכיבי היסוד (NPK) ביחס מתאים לאורך כל שלבי הגידול.
• דשן מדשן-חומצי – דשן שמוריד את רמת ה־pH במים, מתאים לקרקעות בסיסיות.
• Micronutrients deficiency (חוסר יסודות קורט) – מצב שבו הצמח מראה סימנים של חוסר במינרלים כמו ברזל, מנגן, אבץ וכו'.
• Chlorosis (כלורוזיס) – הצהבת העלים עקב מחסור בכלורופיל, לרוב כתוצאה ממחסור בברזל או מגנזיום.
• Macronutrients (מאקרו-נוטריינטים) – רכיבי הזנה עיקריים שהצמח צורך בכמות גדולה: חנקן, זרחן, אשלגן, סידן, מגנזיום וגופרית.
• Foliar absorption (ספיגה עלוותית) – קליטת רכיבים תזונתיים דרך פני העלה.
• דשן מיקרו-אלמנטים – דשן שמכיל בעיקר יסודות קורט ולא את רכיבי ה־NPK המרכזיים.
• Buffering capacity (יכולת חציצה) – היכולת של הקרקע לשמור על רמת pH יציבה למרות שינויים חיצוניים.
• Run-off – מי השקיה עודפים שמתנקזים מהעציץ/השדה לאחר ההשקיה, ויכולים לשמש לבדיקה של רמות EC ו־pH.